למי: אנשי מחסן, רכש וכספים, וחברות הטמעה שמלמדות לקוח איך המלאי מתחבר לספרים. מה בפנים: שישה תהליכים. בכל צעד שלושה דברים: מה עושים, מה זה אומר לעסק, ומה נרשם בספרים (פקודת היומן והחשבון). מצב: נכתב ב-15.10.2026 מול הקוד של ומול מדריכי התהליך הקיימים. שני סוגי מספרים במדריך. מספרים שמסומנים (נבדק) נלקחו ממדריכי התהליך, שנבדקו בלחיצות על סביבת ההדגמה ב-12.10. מספרים שמסומנים (להמחשה) נבחרו כדי להסביר את החישוב. המינוח: "סביבת הדגמה", "מסכי פירוט", "הבית שלי", "משיכה מלאה" ו"משיכה חלקית".
1. התמונה בקצרה
המלאי במערכת הוא שני דברים שזזים יחד:
- ספר המלאי (
תנועות מלאי): כל כניסה ויציאה של כל פריט בכל מחסן, עם כמות, עלות ליחידה, ערך והמסמך שיצר אותה. אפשר לכתוב אליו רק בהפקת מסמך. היתרות (יתרות מלאי) מחושבות ממנו. - הספר הראשי: פקודת היומן שנוצרת באותה פעולה, על חשבון המלאי.
שני הספרים נכתבים באותה פעולה, ולכן הם לא יכולים להיפרד. החריג הוא מחסן שמוגדר ברישום תקופתי (סעיף 8).
| מסמך | מה הוא עושה לכמות | מה הוא עושה לספרים | החשבון שמול המלאי |
|---|---|---|---|
| קבלת סחורה | מגדיל | חובה במלאי | 2400 סחורה שהתקבלה וטרם חויבה |
| תעודת משלוח | מקטין | זכות במלאי | 5xxx עלות המכר |
| העברה בין מחסנים | מקטין במקור, מגדיל ביעד | פקודה רק אם חשבונות המלאי של שני המחסנים שונים | חשבון המלאי של המחסן השני |
| ספירת מלאי | לפי ההפרש: עודף מגדיל, חוסר מקטין | לפי ההפרש | 5900 הפרשי מלאי |
| כניסה או יציאה כללית | לפי הכיוון | לפי הכיוון | 5900 הפרשי מלאי, וביתרת פתיחה 3900 יתרות פתיחה |
החשבונות נקבעים בכללי החשבונות (הגדרות כספים ← כללי חשבונות לפי פריט, קבוצת פריט ומחסן,), ולכן אצל לקוח אחר המספרים יהיו שונים. המספרים כאן הם של חברת הדוגמה (חברת הדגמה). ב"השפעה על הספר" שבכל מסמך שהופק רואים את הפקודה ואת הכלל שקבע כל חשבון.
2. איך נקבעת העלות
כל כניסה נרשמת בעלות, וכל יציאה יוצאת בעלות שהמערכת מחשבת. שיטת התמחור נקבעת לחברה ב"הגדרות כספים" (שדה "שיטת תמחור מלאי"):
- ממוצע נע (ברירת המחדל): יציאה יוצאת בעלות הממוצעת של הפריט במחסן ברגע ההפקה.
- FIFO: יציאה לוקחת קודם מהשכבה הוותיקה. השכבות מופיעות ב"שכבות עלות" ונצרכות בלבד (אי אפשר למחוק שכבה, והכמות שנותרה בה רק יורדת).
- עלות תקן לפריט מסוים: הפריט נכנס ויוצא בתקן, והפרש בין העלות בפועל לתקן נרשם כסטיית תקן.
שינוי שיטה אפשר רק מתחילת שנת מס שעוד לא התחילה. החסימה נאכפת במסד, גם ב-API: "שינוי שיטת התמחור מותר רק מתחילת שנת מס שעוד לא התחילה".
3. קליטה: קבלת סחורה
הצעדים המלאים (הזמנת רכש, משיכה חלקית, משיכה מכמה הזמנות, חשבונית ספק) כתובים ב"תהליך רכש מלא" שבמרכז ההדרכה. כאן רק מה שקשור למלאי.
3.1 קולטים את הסחורה למלאי
מה עושים: בקבלת סחורה, בטיוטה, בודקים את השדה "מחסן". הוא מגיע מהזמנת הרכש ("מחסן לקליטה"), אחר כך מכרטיס הספק ("מחסן ברירת מחדל"), ואחר כך ממחסן החברה. אם צריך, מחליפים אותו. אחר כך לוחצים "קליטת סחורה למלאי" ← "הפקה ונעילה".
מה זה אומר: הסחורה במלאי מיד, ואפשר למכור אותה או לצרוך אותה באותו יום. הקבלה ננעלת ומקבלת מספר ברצף (GRN-...). הספק עוד לא בזכות: החוב אליו נרשם רק עם החשבונית שלו, ובינתיים הסכום יושב בחשבון המעבר 2400.
בספרים (נבדק): קבלה של מאלט וכשות למחסן חומרי גלם ואריזה.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 1310 מלאי חומרי גלם ואריזה | 5,360.00 | |
| 2400 סחורה שהתקבלה וטרם חויבה | 5,360.00 |
אם בקבלה יש עלויות יבוא משוערות (תיק יבוא), הן נרשמות מול "עלויות יבוא לקבל", וסחורה בדרך נרשמת בניכוין. בפריט בעלות תקן, ההפרש בין הקבלה בפועל לתקן נרשם לחשבון סטיות התקן (5160 כברירת מחדל).
3.2 החשבונית של הספק סוגרת את חשבון המעבר
מה עושים: ב"חשבוניות ספק" לוחצים "משיכה מ…" ← "קבלות סחורה", ובוחרים את מה שהספק חייב.
מה זה אומר: המלאי לא משתנה. החשבונית רק מעבירה את הסכום מחשבון המעבר 2400 לחוב לספק, ואם המחיר שונה מהקבלה, ההפרש הולך להפרשי מחיר רכש.
בספרים (נבדק): שתי קבלות על 8,660.00 ₪, חשבונית ספק עם הפרש מחיר של 120.00 ₪ ומע"מ תשומות.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 2400 סחורה שהתקבלה וטרם חויבה | 8,660.00 | |
| 5150 הפרשי מחיר רכש | 120.00 | |
| 1400 מע"מ תשומות | 1,580.40 | |
| 2100 ספקים | 10,360.40 |
3.3 קבלה שנקלטה בטעות
מה עושים: ב"זרימת מסמך" של הקבלה לוחצים "ביטול תעודה (מסמך נגדי)" וכותבים סיבה. קבלה שכבר חויבה: קודם "זיכוי ספק" על החשבונית.
מה זה אומר: המערכת מפיקה מסמך ביטול בכמות שלילית. המלאי והפקודה מתהפכים, והכמות חוזרת להיות פתוחה לקליטה בהזמנת הרכש.
בספרים (נבדק): ביטול קבלה של 500 ק"ג מאלט.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 2400 סחורה שהתקבלה וטרם חויבה | 1,550.00 | |
| 1310 מלאי חומרי גלם ואריזה | 1,550.00 |
4. ניפוק: תעודת משלוח
4.1 מפיקים תעודת משלוח
מה עושים: בתעודת משלוח, בטיוטה, בודקים את השדה "מחסן". סדר הקדימויות: הזמנת הלקוח ("מחסן לאספקה"), כרטיס הלקוח ("מחסן ברירת מחדל"), מחסן החברה. לוחצים "הפקת תעודה" ← "הפקה ונעילה".
מה זה אומר: הסחורה יצאה מהמלאי. התעודה ננעלת ומקבלת מספר ברצף (DN-...), ואי אפשר לשנות או למחוק אותה, גם לא ב-SQL. ההכנסה עוד לא נרשמת. נרשמת עלות המכר בלבד, לפי עלות המלאי ברגע ההפקה. ההכנסה נרשמת בחשבונית המס.
בספרים (נבדק): תעודה של 2 בקבוקי ויסקי.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 5045 עלות המכר - משקאות חריפים | 66.00 | |
| 1300 מלאי | 66.00 |
כשהתעודה כוללת כמה קבוצות פריטים, כל קבוצה מקבלת את חשבון עלות המכר שלה. תעודה של בירה, משקאות חריפים ויין נרשמת כך (נבדק): 5010 בחובה 460.00, 5045 בחובה 66.00, 5040 בחובה 150.00, ו-1300 מלאי בזכות 676.00.
4.2 מה חוסם יציאה
| מה קרה | ההודעה | מה עושים |
|---|---|---|
| אין מספיק מלאי | "אין מספיק מלאי של <פריט> ב<מחסן>: יש X, נדרש Y" | קולטים סחורה, מעבירים ממחסן אחר, או מקטינים את הכמות |
| הכמות משוריינת להזמנה אחרת | "X פנויים אחרי השריונים - Y משוריינים להזמנות אחרות" | משחררים שריון, או מספקים מההזמנה המשוריינת |
| אצווה שפג תוקפה | היציאה נחסמת, כל עוד "לחסום יציאה של פג תוקף" פעיל בהגדרות ממדי המלאי (ברירת המחדל) | לא מוציאים אצווה שפג תוקפה. אם המדיניות של הלקוח מתירה, מכבים את החסימה בהגדרות ממדי המלאי |
פריט מנוהל באצווה שיוצא בלי לציין אצווה לא נחסם: המערכת בוחרת אצווה לפי תוקף, ומי שפג ראשון יוצא ראשון (FEFO). רושמים אצווה בשורה כשרוצים אצווה מסוימת.
מלאי שלילי: כברירת מחדל אין. מחסן שבכרטיס שלו מסומן "מותר מלאי שלילי" מאפשר יציאה מעבר ליתרה.
4.3 תעודה שהופקה בטעות
מה עושים: ב"זרימת מסמך" של התעודה לוחצים "ביטול תעודה (מסמך נגדי)" וכותבים סיבה.
בספרים (נבדק): ביטול תעודה של 2 בקבוקי ויסקי נרשם בעלות המקורית.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 1300 מלאי | 132.00 | |
| 5045 עלות המכר - משקאות חריפים | 132.00 |
5. העברה בין מחסנים
5.1 מעבירים סחורה
מה עושים: ב"העברות בין מחסנים" פותחים העברה חדשה: "ממחסן", "למחסן", תאריך. בשורות בוחרים פריט וכמות. אם הפריט מנוהל באצווה, במיקום או במשטח, ממלאים אותם בשורה. לוחצים "ביצוע העברה".
מה זה אומר: בהפקה נרשמות שתי תנועות באותו רגע: יציאה מהמחסן שממנו וכניסה אל המחסן שאליו. העלות עוברת כמו שהיא, בלי רווח או הפסד. העברה לא יכולה להיות מאותו מחסן לאותו מחסן, אלא אם משנים מיקום, משטח, סטטוס מלאי או בעלות. אפשר לשנות סטטוס בדרך (למשל "פגום", ואז הסחורה יוצאת מהמלאי הזמין), ואפשר להעביר "לשלנו אצל לקוח".
בספרים: יש שני מקרים.
- שני המחסנים משתמשים באותו חשבון מלאי. למשל מהמרכז הלוגיסטי (MAIN) לסניף מגדל העמק (MGE), ששניהם על 1300. אין פקודת יומן. הערך עבר בין מחסנים בלי שהחשבון השתנה, ובספר המלאי רואים את שתי התנועות.
- חשבונות המלאי שונים. למשל ממחסן חומרי גלם (RAW, חשבון 1310) למרכז הלוגיסטי (MAIN, חשבון 1300). נרשמת פקודה שמעבירה את הערך בין שני החשבונות. (להמחשה) העברה בעלות של 1,000.00 ₪:
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 1300 מלאי | 1,000.00 | |
| 1310 מלאי חומרי גלם ואריזה | 1,000.00 |
מחסן שמוגדר ברישום תקופתי לא מייצר פקודה בהעברה (סעיף 8).
5.2 העברה בשני שלבים: סחורה בדרך
מתי משתמשים: כשהסחורה נוסעת כמה שעות או ימים, למשל מהמרכז הלוגיסטי לסניף. בזמן הנסיעה היא לא במקור וגם לא ביעד.
הקמה (פעם אחת): פותחים מחסן, למשל "בדרך" (קוד TRN), ומסמנים בו "מחסן בדרך (סחורה בהעברה)".
מה עושים:
- משלוח. פותחים העברה כרגיל: "ממחסן", "למחסן" ושורות. בשדה "דרך מחסן בדרך" בוחרים את מחסן הבדרך, ולוחצים "ביצוע העברה".
- הסחורה יוצאת מהמקור ונכנסת למחסן הבדרך בסטטוס "בדרך".
- היא נשארת בשווי המלאי, אבל לא זמינה למכירה ולשריון.
- בהעברה מופיע "מצב קליטה ביעד: בדרך".
- קליטה ביעד. פותחים העברה חדשה:
- "ממחסן" = מחסן הבדרך, "למחסן" = היעד.
- ב"קליטה של העברה" בוחרים את המשלוח.
- בשורות רושמים מה הגיע בפועל: הכל, או חלק.
- אחרי הביצוע, המשלוח מקבל "נקלטה חלקית" או "נקלטה".
מה נחסם:
- קליטה של יותר ממה שנשלח.
- קליטה למחסן שאינו היעד.
- כל מסמך שאינו העברה במחסן בדרך (קבלת סחורה, משלוח, יציאה כללית, ספירה).
סחורה שלא הגיעה: קולטים את מה שנשלח, ומוציאים את החוסר ביעד ב"יציאה כללית" עם סיבה.
לראות מה בדרך: דוח "סחורה בדרך (העברות שלא נקלטו)".
בספרים: כמו העברה רגילה.
- אם למחסן הבדרך אותו חשבון מלאי כמו למקור וליעד, אין פקודה.
- אם הוגדר לו חשבון משלו בכללי החשבונות (למשל "מלאי בדרך"), נרשמת פקודה בכל שלב.
6. ספירת מלאי
6.1 סופרים ומעדכנים
מה עושים:
- ב"ספירות מלאי" פותחים ספירה: מחסן ו"תאריך ספירה". בפתיחת כל שורה הכמות במערכת מוקפאת (עמודה "במערכת").
- מקלידים בעמודה "נספר" מה שנספר בפועל על המדף. עמודה "הפרש" מחושבת: נספר פחות במערכת.
- אם יצא משלוח אחרי ההקפאה, "תנועות מאז ההקפאה" מראה אותו, כדי לא לרשום הפרש שלא קיים.
- אחרי שאחראי המלאי בודק את ההפרשים, לוחצים "עדכון מלאי לפי הספירה".
מה זה אומר: רק ההפרשים נרשמים, לא הספירה כולה. עודף נכנס למלאי בעלות הממוצעת הנוכחית. חוסר יוצא בעלות שהמערכת מחשבת כביציאה רגילה. שורה בלי הפרש לא יוצרת תנועה. בפריט מנוהל באצווה, האצווה חובה בספירה.
בספרים: ההפרש נרשם מול חשבון הפרשי המלאי. (להמחשה) במערכת 1,200 בקבוקי קולה 1.5 ליטר ונספרו 1,194, עלות ממוצעת 2.50 ₪ לבקבוק. החוסר: 6 בקבוקים, 15.00 ₪.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 5900 הפרשי מלאי | 15.00 | |
| 1300 מלאי | 15.00 |
בעודף הצדדים מתהפכים: מלאי בחובה והפרשי מלאי בזכות.
6.2 ספירה מחזורית: סופרים חלק מהמחסן
בספירה יש סעיף "תחום הספירה". כשממלאים בו שדה, "כמויות במערכת" מוסיף רק את הפריטים שבתחום. בלי תחום נוספים כל הפריטים עם מלאי במחסן, כמו קודם.
| שדה | מה הוא עושה |
|---|---|
| תחום: מיקום | רק מה שבמיקום הזה, למשל מדף A-03 |
| תחום: קטגוריית פריט | למשל beer |
| תחום: סיווג ABC | A = הפריטים שעושים כ-80% מערך היציאות מהמחסן בשנה האחרונה, B = כ-15% הבאים, C = השאר |
| תחום: לא נספר ב-X ימים | רק פריטים שלא היו בספירה שבוצעה ב-X הימים האחרונים |
| תחום: עד X פריטים | ספירה יומית קצרה. הפריטים שנספרו הכי מזמן נכנסים קודם |
דוגמה:
- כל בוקר: "סיווג A" ו"עד 20 פריטים".
- פעם בחודש: "לא נספר ב-90 ימים".
6.3 אחרי ספירת סוף שנה
"קיבוע ערך המלאי" שומר את רשימת המלאי לתאריך ונועל אותה. אחרי הקיבוע אין תנועת מלאי ואין שינוי עלות עד התאריך. השחרור בידי מנהל המערכת, עם סיבה. אותה רשימה היא הבסיס לדוח רואה החשבון.
7. כניסה או יציאה כללית, ויתרת פתיחה
7.1 מתקנים מלאי בלי מסמך מכירה או רכש
מה עושים: ב"כניסות ויציאות כלליות" פותחים מסמך: מחסן, תאריך, "כיוון" (כניסה או יציאה) ו"סיבה". הסיבה חובה, לביקורת (פחת, דגימות, ליקוט). בשורות: פריט, כמות, ובכניסה גם עלות ליחידה. לוחצים "ביצוע".
מה זה אומר: יציאה מורידה את המלאי בעלות שהמערכת מחשבת. כניסה נכנסת בעלות שהוזנה, ואם לא הוזנה, בעלות הממוצעת. זו הדרך לרשום פחת, דגימות ותיקון חד-פעמי, ולא דרך לעקוף ספירה.
בספרים (להמחשה): שני ארגזי משקה אנרגיה (48 פחיות) יצאו כדגימות, בעלות 1.20 ₪ לפחית.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 5900 הפרשי מלאי | 57.60 | |
| 1300 מלאי | 57.60 |
7.2 יתרת פתיחה
מה עושים: בעת המעבר למערכת, פותחים "כניסה" ומסמנים "יתרת פתיחה". מקלידים כמות ועלות לכל פריט.
מה זה אומר: המלאי נכנס בעלות ההתחלתית. הפקודה לא נרשמת מול הפרשי מלאי, כדי שהפתיחה לא תיראה כרווח או כהפסד.
בספרים (להמחשה): מאלט שעורה, 1,000 ק"ג בעלות 3.00 ₪ לק"ג, למחסן חומרי גלם.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 1310 מלאי חומרי גלם ואריזה | 3,000.00 | |
| 3900 יתרות פתיחה | 3,000.00 |
8. שווי מלאי ושיטת הרישום
8.1 שני מספרים שצריכים להיות שווים
- שווי המלאי לפי ספר המלאי: סכום הערך של כל התנועות עד התאריך, לפי פריט ומחסן. מלאי של ספק שמוחזק אצלנו בקונסיגנציה לא נכלל, כי הוא לא שלנו.
- יתרת חשבונות המלאי בספר הראשי באותו תאריך.
ההפרש בין השניים צריך להיות אפס. הפרש אחר אומר שמישהו רשם ידנית לחשבון המלאי בפקודת יומן, או שיתרת הפתיחה של המלאי לא נרשמה. ההשוואה היא היכולת inv.stock_value (ערך מלאי ליום). [להשלים: באיזה מסך רואים אותה. בקוד היא קיימת כפעולה, ולא מצאתי מסך עם שם קבוע]
למעקב אחרי פריט אחד יש "כרטיס פריט": תנועות לפי תאריך, יתרה רצה, ויתרת פתיחה לפני התאריך שנבחר.
8.2 מחסן ברישום תקופתי
אפשר להגדיר מחסן ברישום תקופתי. במחסן כזה תנועות המלאי נרשמות בלי פקודה, ופעם בתקופה מריצים את "פקודת המלאי התקופתית": היא מביאה את חשבונות המלאי בספר לשווי בפועל ליום, מול חשבון השינוי במלאי. יתרת פתיחה נרשמת תמיד. בהעברה בין מחסנים, אם כל המחסנים תקופתיים אין פקודה.
8.3 מעקב אצוות (ריקול)
הדוח "מעקב אצוות: מאיפה הגיעה ולאן יצאה" מציג כל תנועה של אצווה: הקליטה מהספק, ההעברות, המשלוחים והספירות.
- בכל שורה מופיע מספר המסמך. מהמשלוח לוחצים כדי להגיע ללקוח.
- נטו האצווה = מה שנשאר ממנה במלאי.
- אפשר לסנן לפי מספר אצווה.
8.4 ירידת ערך
"ירידת ערך מלאי" מציעה הפרשה לפי הנמוך מבין עלות ושווי מימוש נטו (IAS 2). ההצעה מחושבת, אפשר לערוך אותה ידנית בטיוטה, והרישום רק באישור. ביטול נעשה בפקודה נגדית. הנושא דורש אימות מול רואה החשבון של הלקוח.
9. טעויות נפוצות
- חשבונית ספק על פריט מלאי בלי קבלת סחורה. רק קבלת סחורה מעלה את המלאי. בלעדיה המלאי לא עולה, והחשבונית יושבת בהוצאה.
- קליטה למחסן הלא נכון. הקבלה לוקחת מחסן מהזמנת הרכש, מכרטיס הספק ומהחברה, לפי הסדר הזה. לספק של חומרי גלם קובעים בכרטיס "מחסן ברירת מחדל".
- יתרה ב-2400 בסוף החודש. זו לא בהכרח טעות: אלה קבלות שעוד לא הגיעה עליהן חשבונית. ב"מעקב שרשרת" ← "קבלות שלא חויבו" רואים אילו.
- תיקון מלאי ברישום ידני לחשבון 1300. הספר הראשי כבר לא מתאים לספר המלאי, וההפרש מופיע בהשוואה בסעיף 8.1. מתקנים במסמך מלאי.
- ספירה בלי הקפאה. כשמקלידים כמות אחרי שיצאו משלוחים, משווים למספר שכבר לא נכון. מסתמכים על "במערכת" שהוקפא, ובודקים את "תנועות מאז ההקפאה".
- העברה בין מחסנים כתיקון הפרש. העברה לא משנה את הערך הכולל. הפרש תיקון נרשם בספירה או בכניסה או יציאה כללית.
- שינוי שיטת תמחור באמצע שנה. נחסם במסד. המעבר אפשר רק מ-1 בינואר שעוד לא התחיל.
10. תרגילים בסביבת ההדגמה
כל התרגילים בחברת הדוגמה. אפשר למחוק אותם אחר כך, והסביבה לא משפיעה על נתוני אמת. בכל תרגיל כתובה התוצאה הצפויה, כדי שתוכלו לבדוק את עצמכם.
תרגיל 1: קליטה למחסן חומרי גלם
- פתחו הזמנת רכש ל"מאלט ותבואות בע"מ": מאלט שעורה 2,000 ק"ג וכשות (גלולות) 20 ק"ג. אשרו.
- בהזמנה לחצו "קבלת סחורה", שנו את המאלט ל-1,200, צרו טיוטה, החליפו את המחסן ל"חומרי גלם ואריזה - נתניה" וקלטו למלאי.
- פתחו את "השפעה על הספר" בקבלה, ואת "יתרות מלאי" של שני הפריטים.
צפוי: פקודה של 5,360.00 ₪, חשבון 1310 בחובה ו-2400 בזכות. ביתרות המלאי של חומרי הגלם נוספו 1,200 ק"ג מאלט ו-20 ק"ג כשות.
תרגיל 2: ניפוק וביטול
- הפיקו תעודת משלוח של שני בקבוקי ויסקי (ללקוח "מלון חוף הים נתניה בע"מ").
- בדקו את הפקודה, ואת היתרה במחסן המרכז הלוגיסטי.
- בטלו את התעודה ב"ביטול תעודה (מסמך נגדי)".
צפוי: עלות מכר 66.00 ₪ בחובה בחשבון 5045 ומלאי 1300 בזכות. אחרי הביטול הפקודה מתהפכת (בדוגמה שנבדקה, תעודה של 132.00 ₪ נרשמה בהיפוך), והיתרה חוזרת.
תרגיל 3: העברה בין שני מחסנים באותו חשבון מלאי
- העבירו 24 בקבוקים של בירה לאגר 330 מ"ל מהמרכז הלוגיסטי (MAIN) לסניף רמלה (RML).
- השוו את היתרה בשני המחסנים לפני ואחרי, וחפשו פקודת יומן להעברה.
צפוי (מהקוד): היתרה ב-MAIN יורדת ב-24 וב-RML עולה ב-24, העלות לבקבוק זהה, ואין פקודת יומן, כי שני המחסנים על חשבון 1300.
תרגיל 4: ספירה עם חוסר
- פתחו ספירה לסניף רמלה (RML) והוסיפו את קולה 1.5 ליטר.
- הקלידו בעמודה "נספר" כמות שקטנה ב-6 ממה ש"במערכת".
- לחצו "עדכון מלאי לפי הספירה".
צפוי (מהקוד): תנועת מלאי אחת של -6, פקודה עם 5900 הפרשי מלאי בחובה ו-1300 מלאי בזכות, בעלות הממוצעת של הפריט. הסכום המדויק תלוי בעלות הפריט בסביבה.
תרגיל 5: השוואת שווי המלאי לספר
- בצעו כניסה כללית של 10 יחידות בעלות 100 ₪ ליחידה, ואחריה יציאה כללית של אותן 10 יחידות.
- הריצו את ההשוואה בין שווי המלאי לספר הראשי (סעיף 8.1).
צפוי (מהקוד): כשכל השינויים נעשו במסמכי מלאי, ההפרש בין שווי המלאי ליתרת חשבונות המלאי הוא אפס.