מה יש כאן: איפה תמצאו ב-Eolipa כל מסך הגדרות שמכירים מהמערכת הקודמת, סדר העבודה ביום הראשון צעד אחרי צעד, מה כל צעד אומר בספרים, טעויות נפוצות, ומה לא עובר. למי: מנהלי כספים, הנהלת חשבונות, מנהלי מערכות ויועצי הטמעה בעסק שעובד היום במערכת הקודמת ועובר ל-Eolipa. מעודכן: 23.10.2026, מול מה שקיים במוצר היום.
0. לפני שמתחילים
0.1 מה המוצר כולל היום
כל המסלול שמתואר כאן קיים במוצר:
- "הסבה ממערכת קודמת": שאיבה לקריאה בלבד מהמערכת הקודמת, מסלול הספרים, "השוואה למערכת הקודמת" ו"מלאי לתאריך החיתוך".
- מפה מלאה של נתוני האב: לקוחות, ספקים, פריטים, כתובות משלוח, מחיר מיוחד ללקוח, הסכמי ספק, אצוות ומספרים סידוריים, סוג פריט וקבוצת לקוח.
- שמירת ההתאמה של המפה בחיבור, ייצוא וייבוא שלה בקובץ, "לא להעביר" לישות או לשדה, וטבלת ערכים (למשל דגל המע"מ של הלקוח).
- הקמה ב"שאיבה חיצונית ← המערכת הקודמת": העץ וההגדרות מגיעים מהמערכת הקודמת, הלשונית "חשבונות המערכת", ובדיקת "מוכנים לעבוד?" ללקוח שמגיע ממערכת אחרת.
- הסבת ההיסטוריה: המסמכים שנסגרו נשמרים בארכיון לקריאה בלבד.
0.2 מקרא
- ✓ = השם במערכת הקודמת נבדק מול המערכת עצמה.
- לבדוק אצלכם = שם שמגיע מתיעוד ציבורי. ההתקנות של המערכת הקודמת שונות זו מזו, ולכן כדאי לוודא אותו מול המערכת שלכם.
- בעמודת המערכת הקודמת מופיע הנתיב כפי שהוא בעץ התפריטים. בעמודת Eolipa, הנתיב כפי שהוא בתפריט של מנהל מערכת.
0.3 מה צריך להכין לפני היום הראשון
- משתמש לקריאה בלבד במערכת הקודמת, עם הרשאת קריאה למסכים שבמפה. Eolipa לא כותבת למערכת הקודמת ולא משנה בה דבר.
- פתיחת המסכים ל-API במערכת הקודמת (APIFORMS). מסך שלא נפתח מדולג, והמערכת מדווחת עליו.
- כתובת השרת ושם החברה במערכת הקודמת (קובץ ה-ini ושם החברה בכתובת).
- דוח שווי מלאי לתאריך החיתוך, באקסל: פריט, מחסן, כמות ושווי. דוח הוא לא מסך, ולכן אי אפשר לשאוב אותו ב-API.
- תאריך חיתוך. בדוגמאות במדריך הזה: 30.09.2026.
1. טבלת המסכים: איפה מה שהכרתם במערכת הקודמת
| נושא | במערכת הקודמת | ב-Eolipa (תפריט) | מה שונה |
|---|---|---|---|
| נתוני החברה | טבלאות כספים ← "נתוני החברה", "מעמד חברה" ✓ | ניהול ← הגדרות מערכת ← "נתוני החברה". גם צעד 2 ב"ההקמה שלי" | סוג עוסק, תדירות דיווח ושנת כספים הם תנאי במסד: בלי שלושתם לא מופק מסמך רשמי |
| עץ חשבונות | כספים ← הנהלת חשבונות ← כרטיסי חשבונות ← "חשבונות ראשיים" (ACCOUNTS ✓), "עץ חשבונות" ✓ | כספים ← הנהלת חשבונות ← "עץ חשבונות" | מסך אחד עם כותרות, אב ותצוגת עץ עם סכומי ביניים. לקוח וספק הם כרטיסים עם חשבון מרכז, ולא חשבונות נפרדים בעץ. בשאיבה מהמערכת הקודמת הקודים נשמרים כמו שהם |
| סעיפי מיון | תחזוקת כספים ← הגדרות לדוחות כספיים ← "סעיפים לחשבון ראשי", "סעיפים למאזן בוחן", "סעיפים בדוחות מס" ✓ | כספים ← דוחות כספיים ← "סעיפי מיון (דוחות כספיים)". המבנה: כספים ← הגדרות כספים ← דוחות ותקציב ← "מבני דוחות כספיים" | לכל חשבון סעיף אחד, והוא משמש גם למאזן וגם לקוד 6111. קוד 6111 נלקח מהחשבון, מהאב או מהסעיף. במערכת הקודמת יש כמה מיפויים מקבילים לאותו חשבון |
| קבוצות חשבונות | תחזוקת כספים ← הגדרת חשבונות ← "חשבונות משנה למשפחות הנה"ח / למחסנים / לסוגי לקוחות" ✓. המשפחות עצמן ומסך החשבונות למשפחה: לבדוק אצלכם | כספים ← הגדרות כספים ← כללי וחשבונות ← "קבוצות חשבונות", "קביעת חשבונות", "קביעת חשבונות - כללים" | מטריצה אחת לכל הממדים, עם בדיקת תקינות ו"למה החשבון הזה?". משפחות הפריט נטענות עם החשבונות שלהן. קבוצת לקוח נטענת כקבוצת חשבונות, אבל בלי כלל: מגדירים כלל רק לקבוצה שבאמת נרשמת לחשבון אחר |
| חשבונות ברירת המחדל | תחזוקת כספים ← הגדרת חשבונות ← "חשבונות מערכת" ✓. בחלק מההתקנות המסך נקרא "חשבונות קבועים" | כספים ← הגדרות כספים ← כללי וחשבונות ← "הגדרות כספים". אחרי השאיבה: הלשונית "חשבונות המערכת" ב"ההקמה שלי" | לכל הגדרה מוצגת "השפעה". אחרי השאיבה המערכת מציעה חשבון מהעץ שנטען, עם נימוק, ומאשרים הכל בטבלה אחת |
| תקופות ונעילה | כספים ← הנהלת חשבונות ← תקופות כספיות ← "שנות כספים", פתיחה, סגירה, ביטול סגירה ✓ | כספים ← הגדרות כספים ← שנים ונעילות ← "שנות כספים", "נעילות לסוג תעודה ולמחסן", "רישומים בתקופה נעולה". וגם כספים ← סגירת תקופה ← "תקופות ונעילה", "סגירת חודש ושנה" | הנעילה נאכפת במסד, לכל מודול, לסוג תעודה ולמחסן. רישום בתקופה נעולה הוא חריגה עם סיבה, ונרשם ביומן |
| מע"מ וסוגי רשומה | תחזוקת כספים ← הגדרות כספים ← טבלאות כספים ← "הגדרות מע"מ", "סוגי רשומה למע"מ", "סיבות פטור ממע"מ", "סוג ישות למע"מ" ✓. בלקוח: "הגדרות כספים ללקוחות", ובהן "חשבונית ייצוא" ו"סוג רשומה למע"מ" (השמות הטכניים: לבדוק אצלכם), ודגל המע"מ VATFLAG | כספים ← הגדרות כספים ← מע"מ ← "קודי מע"מ", "סיבות פטור ממע"מ", "שיעורי ניכוי מע"מ", "תקופות מע"מ". סוג העוסק ותדירות הדיווח: "נתוני החברה" | השיעור נעול מטבלת הרגולציה. סוג הרשומה ב-PCN874 נגזר מסוג המסמך, מהשדה "רשומה ב-PCN874" בקוד המע"מ ומפרטי הצד השני. אין עקיפה ידנית במסמך. קודי המע"מ לא עוברים מהמערכת הקודמת: הם מגיעים מהתבנית |
| מספור | טבלאות כספים ← "מספרי תעודות"; תכניות שרות ← "הכנת תבניות מספר לתעודות" ✓ | ניהול ← הגדרות מערכת ← תעודות ומספור ← "סוגי תעודות ומספור", "קידומות מספור". ההמשך מהמערכת הקודמת: צעד 4 "מסמכים ומספור" ב"ההקמה שלי" | קובעים פעם אחת, לפני המסמך הראשון בסדרה, את המספר האחרון במערכת הקודמת. המסד חוסם חור וחפיפה |
| סוגי מסמכים | טבלאות כספים ← "הגדרות לתעודות כספיות" ✓; מנהל המערכת ← תחזוקת מערכת ← "הגדרות לפי סוגי תעודות" ✓. לכל סוג חשבונית מסך משלו | ניהול ← הגדרות מערכת ← תעודות ומספור ← "סוגי תעודות ומספור"; מחוללים ← מסמכים והדפסות | "מסמך אחד": מחזור חיים אחד לכל הסוגים. סוג חדש נפתח בהעתקה של סוג קיים |
| מטבעות ושערים | טבלאות כספים ← "מטבעות"; תחזוקת כספים ← שערי מטבע ← "טעינת שערים - בנק ישראל" ✓ | כספים ← הנהלת חשבונות ← מטבעות ושערים ← "מטבעות", "שערי מטבע". השערוך: כספים ← הגדרות כספים ← שנים ונעילות ← "מדיניות שערוך מט"ח" | השער היציג נשאב כל יום מבנק ישראל. המטבעות לא עוברים מהמערכת הקודמת: מקלידים אותם ביום הראשון |
| בנקים | טבלאות כספים ← "בנקים", "סניפים", "חשבונות בנק", "קופות", "חברות אשראי" ✓ | כספים ← בנקים ← "חשבונות בנק", "דפי בנק", "כללי בנק וקבצים", "המחאות", "מס"ב" | חשבונות הבנק והקופות לא עוברים: מקלידים אותם. הסניף נרשם בחשבון הבנק, ואין טבלת סניפים נפרדת |
| תנאי תשלום | טבלאות כספים ← "תנאי תשלום" ✓ | כספים ← לקוחות וגבייה ← "תנאי תשלום" | נטענים מהמערכת הקודמת. הבסיס ("שוטף" או "מיום החשבונית") נגזר מהתיאור, ולכן כדאי לעבור על הרשימה |
| ניכוי במקור | טבלאות כספים ← "הגדרות ניכוי"; רכש (כספים) ← ניכוי מס במקור ← "מערכת 1000", "הארכת תוקף לאישורים" ✓. בספק: "הגדרות כספים לספקים" ✓ | בכרטיס הספק (אחוז ניכוי ותוקף האישור); כספים ← מע"מ ורשויות ← "ניכוי במקור (856, 102)" | האחוז ותוקף האישור נטענים מהמערכת הקודמת (WTAXPERCENT). אישור שפג מופיע כממצא |
| מחסנים | "מחסנים" (WAREHOUSES). איתורים: לבדוק אצלכם | מלאי ← מחסנים ומיקומים ← "מחסנים", "מיקומים במחסן" | המחסנים נטענים. האיתורים (LOCNAME) לא נטענים, ואת המיקומים במחסן מגדירים ב-Eolipa |
| הרשאות | מנהל המערכת ← תחזוקת מערכת ← "משתמשי מערכת", "הרשאות" ✓. קבוצות הרשאה: לבדוק אצלכם | ניהול ← משתמשים והרשאות ← "משתמשים", "קבוצות הרשאה", "מטריצת הרשאות", "למה מותר?" | לא עוברות. מקימים מחדש, על בסיס 13 קבוצות ההרשאות שמגיעות עם המערכת (ובהן מנהל חשבונות, חשב וסמנכ"ל כספים), ותבנית קריאה בלבד לגורם חיצוני (צעד 5 ב"ההקמה שלי") |
| יתרות פתיחה | "פקודות פתיחה" (לבדוק אצלכם). "העברת יתרות פתיחה" בתקופות כספיות ✓ היא מעבר שנה, לא הסבה | ניהול ← נתונים ← "הסבה ממערכת קודמת" ← המערכת הקודמת ← "שאב והמשך להסבת ספרים". המיפוי: כספים ← הגדרות כספים ← הסבה ← "מיפוי חשבונות בהסבה". המלאי: ניהול ← נתונים ← "מלאי לתאריך החיתוך" | ארבעה מצבי מעבר. ברירת המחדל: רווח והפסד מתחילת השנה ופריטים פתוחים במאזן. יש הוכחה, וחשבון המעבר חייב להתאפס |
| דוחות לרשויות | דו"חות כספיים ← מיסים ← "מע"מ", "ממשקים מקוונים לרשויות המס בישראל", "ניכוי מס במקור", "מקדמות למס הכנסה", "טופס 6111" ✓. הפלט: "PCN874 - ממשק למע"מ" ✓ | כספים ← מע"מ ורשויות ← "דיווח לרשויות" (לוח הבקרה), "מע"מ - PCN874", "ניכוי במקור (856, 102)", "6111", "מבנה אחיד", "מקדמות" | כל קובץ נבנה לפי המפרט הרשמי, עם מועד ובדיקה לפני ההגשה. את הקובץ מעלים לרשות בעצמכם |
| התאמת בנק | הנהלת חשבונות ← התאמות ← "התאמות בנקים": קליטה, "הכנה לביצוע התאמה", "משטח התאמות בנק (מפוצל)", "המלצות להתאמות", "אישור התאמות גורף", "רישום פעולות בנק בהנה"ח" ✓ | כספים ← בנקים ← "התאמת בנק", "כללי בנק", "התאמות מקובצות" | זרם אחד במקום חמש תוכניות בסדר קבוע. המערכת לומדת מההתאמות שאישרתם. שורות שהותאמו במערכת הקודמת לא נפתחות שוב |
2. היום הראשון, צעד אחרי צעד
הדוגמה שלאורך הפרק
חברת ההדגמה ("חברת תרגול") עובדת על התבנית של Eolipa, ולא מגיעה מהמערכת הקודמת. לכן הדוגמה בנויה על עץ קטן בקודים של המערכת הקודמת: שישה סעיפי מיון ותשעה חשבונות, ועוד חשבון בנק, מלאי, ושני חשבונות שפותחים לקראת ההסבה: יתרות פתיחה ועודפים. הסכומים להמחשה.
| קוד | שם | סוג | סעיף מיון |
|---|---|---|---|
| 100100 | לקוחות בארץ | נכס | 110 לקוחות |
| 100200 | בנק - עו"ש | נכס | (לבחירה) |
| 100300 | מע"מ תשומות | נכס | 220 מוסדות מע"מ |
| 130000 | מלאי | נכס | (לבחירה) |
| 200100 | ספקים בארץ | התחייבות | 210 ספקים |
| 200200 | ספקים חו"ל | התחייבות | 210 ספקים |
| 300100 | מע"מ עסקאות | התחייבות | 220 מוסדות מע"מ |
| 350000 | עודפים | הון | (לבחירה) |
| 390000 | יתרות פתיחה - מעבר | הון | (לבחירה) |
| 400100 | מכירות בארץ | הכנסה | 400 הכנסות ממכירות |
| 400200 | מכירות יצוא | הכנסה | 400 הכנסות ממכירות |
| 500100 | עלות המכר | הוצאה | 500 עלות המכירות |
| 610000 | שכר דירה | הוצאה | 600 הוצאות הנהלה |
צעד 1: הקמה ב"שאיבה חיצונית ← המערכת הקודמת"
מה עושים:
- ניהול ← הגדרות מערכת ← "ההקמה שלי".
- צעד 2 "החברה": שם, ח.פ., סוג עוסק, תדירות דיווח מע"מ, שנת הכספים הראשונה וחודש התחלה.
- צעד 3 "החשבונות": ב"איך מקימים את החברה" בוחרים "שאיבה חיצונית - העץ וההגדרות מהמקור", ב"המקור" בוחרים המערכת הקודמת, ולוחצים "החלה".
מה קורה: עץ החשבונות של התבנית לא נזרע. מהתבנית נכנסים רק קודי המע"מ, סיבות הפטור ומבני הדוחות. הצעד נשאר "בביצוע", ומופיע הצעד הבא: "הסבה ממערכת קודמת ← המערכת הקודמת ← עץ חשבונות". אחרי הטעינה חוזרים לצעד 3.
מה זה אומר בספרים: עוד כלום. אין חשבונות ואין יתרות. המסד גם לא יאפשר להפיק מסמך רשמי עד שצעדים 2 ו-3 יושלמו.
דוגמה: אחרי "החלה" בחברה ריקה כתוב "שאיבה חיצונית (המערכת הקודמת): עץ החשבונות לא נזרע מהתבנית - הוא מגיע מהמקור, עם הקודים שלו", ו"הושלמו קודי מע"מ, סיבות פטור ומבני דוחות מהתבנית".
טעויות נפוצות:
- בחרו "אתחול". נזרע עץ ישראלי, ואחר כך עץ המערכת הקודמת נטען לידו. יש שני עצים, וחשבונות ברירת המחדל מצביעים על התבנית (1200, 2100, 4000). איך מזהים: בצעד 3 מופיע "יש בחברה גם N חשבונות של התבנית בלי תנועות - שני עצים", וגם בצעד 7 יש אזהרה. כל עוד אין שורת יומן, אפשר לעבור ל"שאיבה חיצונית".
- מנסים להחליף דרך אחרי שכבר נרשמה תנועה. הבחירה ננעלת אחרי שורת היומן הראשונה, כולל יתרות פתיחה: "הבחירה נעולה: בחברה כבר נרשמו N שורות יומן". הדרך היחידה היא חברה חדשה.
צעד 2: חיבור לקריאה בלבד
מה עושים:
- ניהול ← נתונים ← "הסבה ממערכת קודמת" ← המערכת הקודמת ← "שאיבה ב-REST".
- ממלאים "כתובת REST" (למשל https://<שרת>/odata/המערכת הקודמת/tabula.ini), "שם החברה (dname)" ו"מפתח REST (אסימון אישי)".
- "שמירה בכספת ובדיקת חיבור". אחר כך מריצים את המיפוי המהיר לפי ישות: לכל מסך רואים אם נמצא, באיזה שם, אם נפתח ל-API ואילו שדות נמצאו.
מה זה אומר בספרים: כלום. החיבור שולח למערכת הקודמת רק בקשות קריאה (GET). המפתח נשמר בכספת של השרת, לא חוזר לדפדפן ולא נכתב ליומן.
טעויות נפוצות:
- מסך שלא נפתח ל-API. הוא מסומן "לא נפתח ל-API" ומדולג. איך מזהים: ברשימת הישויות במיפוי המהיר. מסמנים את המסך ב-APIFORMS במערכת הקודמת.
- שם מסך אחר אצלכם. המערכת מחפשת גם שמות חלופיים. מה שלא נמצא מופיע "חסר", ובצעד הבא קובעים לו "שם אחר".
- ניסיון ראשון בחברה האמיתית. את הניסיון הראשון עושים בחברת ניסוי, או עם "המערכת הקודמת לדוגמה". ההתאמה עוברת לחברה האמיתית בקובץ (צעד 3).
צעד 3: מיפוי ושמירת ההתאמה
מה עושים:
- בכל ישות במפה (חשבונות, לקוחות, ספקים, פריטים, הזמנות...) בודקים את טבלת המסכים והשדות:
- "שם אחר": השם של המסך או של השדה אצלכם, כשהוא שונה מהמפה.
- "טבלת ערכים": לכל קוד במערכת הקודמת, הערך ב-Eolipa. לדוגמה, דגל המע"מ של הלקוח:
N← "עסקה פטורה (ס' 31)". לקוחות יצוא כדאי להעביר כבר כאן לקוד "יצוא". - "להעביר" / "לא להעביר": לישות שלמה או לשדה.
- "שמירת ההתאמה". ההתאמה נשמרת בחיבור, לכל ישות, עם מי ומתי. כל שינוי נרשם ביומן השינויים.
- מעבר מחברת הניסוי לחברה האמיתית: מייצאים את ההתאמה לקובץ ומייבאים אותו בחיבור של החברה האמיתית. הייבוא ממלא את המסך, והשמירה רק בלחיצה.
- טוענים לפי הסדר: סעיפי מיון ואחריהם חשבונות, ואז לקוחות, ספקים, פריטים והזמנות. אחרי טעינת העץ חוזרים ל"ההקמה שלי" ← צעד 3 ← "החלה".
- ב"קביעת חשבונות" בודקים שלכל משפחת פריט יש חשבון הכנסות וחשבון עלות מכר.
מה זה אומר בספרים: עדיין אין יתרות. נכנסים נתוני האב: העץ, הכרטיסים והכללים. מכאן נקבע לאן תירשם כל חשבונית בעתיד.
דוגמה: אחרי טעינת העץ לדוגמה, "החלה" בצעד 3 מוסיפה כותרות מהתבנית רק כשהקידומת של הקוד וגם הסוג זהים: 100100 (נכס) עובר תחת "1 נכסים", ו-400100 תחת "4". 300100 "מע"מ עסקאות" הוא התחייבות, ולכן לא עובר תחת "3 הון", ונשאר בלי אב.
טעויות נפוצות:
- חשבונות לפני סעיפי מיון. חשבון עם סעיף שעוד לא קיים לא נקלט. איך מזהים: בדוח הקליטה, בעמודת הסיבה.
- לקוח יצוא שנשאר "פטור". חשבונית אליו תדווח ב-PCN874 ברשומת S ולא ברשומת Y. איך מזהים: "מוכנים לעבוד?" מציג את הלקוחות שקיבלו קוד מע"מ שאינו רגיל, לפי קוד, עד "אישור ההכרעות" (ראו פרק 3).
- עזבו את המסך בלי לשמור. המסך מסמן "שינויים שלא נשמרו" עד "שמירת ההתאמה".
- קבוצת לקוח בלי כלל. הקבוצה נטענת בלי כלל קביעת חשבונות, ולכן הלקוחות שלה נרשמים לחשבון הלקוחות הרגיל. אם במערכת הקודמת סוג הלקוח קבע חשבון אחר (חו"ל, צדדים קשורים), מגדירים כלל ב"קביעת חשבונות".
צעד 4: "חשבונות המערכת"
מה עושים:
- "ההקמה שלי" ← הלשונית "חשבונות המערכת" (או הכפתור בצעד 3).
- לכל הגדרה של "לאן נרשם" מוצגת הצעה מהעץ שנטען, עם הנימוק: התאמה בשם החשבון, בשם סעיף המיון או בטווח קוד 6111. סוג החשבון חייב להתאים להגדרה.
- שורה בלי ודאות נשארת ריקה ומסומנת: "אין התאמה - לבחירה" או "כמה מתאימים - לבחירה". בוחרים ידנית.
- "אישור הכל (N שינויים)". הכתיבה עוברת דרך "הגדרות כספים", באותה בדיקה ובאותו יומן. הכל או כלום: אם שורה אחת לא תקינה, שום שורה לא נכתבת.
מה זה אומר בספרים: כאן נקבע לאן נרשם כל מסמך: לקוחות, ספקים, מע"מ, הכנסות, עלות מכר, מלאי, הפרשי שער, וגם חשבון יתרות הפתיחה והעודפים, שצעד 5 משתמש בהם.
דוגמה (על העץ לדוגמה):
| הגדרה | ההצעה | למה |
|---|---|---|
| לקוחות | 100100 לקוחות בארץ | לפי השם |
| הכנסות ממכירות | 400100 מכירות בארץ | לפי השם |
| הכנסות פטורות / יצוא | 400200 מכירות יצוא | לפי השם |
| מע"מ עסקאות | 300100 מע"מ עסקאות | לפי השם, גם עם גרשיים ״ |
| עלות המכר | 500100 עלות המכר | לפי השם |
| ספקים | ריק: "כמה מתאימים" | 200100 ו-200200 מתאימים באותה מידה. בוחרים 200100 |
| בנק | ריק: "אין התאמה" | בעץ של הבדיקה אין חשבון בנק. בוחרים 100200 |
| יתרות פתיחה | לבחירה | בוחרים 390000 |
| עודפים | לבחירה | בוחרים 350000 |
טעויות נפוצות:
- מדלגים על הצעד. חשבונות ברירת המחדל נשארים על קודים שלא קיימים בעץ. איך מזהים: "חשבונות ברירת המחדל: X מתוך Y מצביעים על העץ שנטען", והשורה "חשבונות ברירת המחדל מצביעים על העץ שנטען" ב"מוכנים לעבוד?".
- לא קבעו יתרות פתיחה ועודפים לפני ההסבה. מסלול הספרים משתמש אז בקודים 3900 ו-3100 של התבנית, שלא קיימים בעץ של המערכת הקודמת, וההסבה נעצרת.
- החשבונות בקודי המע"מ. קודי המע"מ הגיעו מהתבנית, והחשבון שבהם מפנה לקודים של התבנית. כשאין לקוד חשבון, החשבונית לוקחת את חשבון המע"מ מהגדרות החברה. כדאי לעבור על "קודי מע"מ" ולשייך כל קוד לחשבון בעץ.
צעד 5: יתרות פתיחה לתאריך החיתוך
מה עושים:
- "הסבה ממערכת קודמת" ← המערכת הקודמת ← "שאב והמשך להסבת ספרים". נפתח מסלול הספרים: מצב מעבר ותאריך ← מיפוי חשבונות ← בדיקה יבשה או חברת ניסוי ← טעינה והוכחה.
- מצב המעבר. ברירת המחדל היא מצב א': רווח והפסד מתחילת השנה (סיכום חודשי לכל חשבון, או תנועה-תנועה), ובמאזן פריטים פתוחים לכרטיסים ויתרה לכל השאר. מצב ב': יתרות בלבד. מצב ג': סיכום חודשי. מצב ד': כל הפקודות, כולל ההתאמות.
- מיפוי חשבונות. כשהקודים נשמרו, כל חשבון ממופה לעצמו. חשבון שלא מופה חוסם את הטעינה, כי אין שורת יומן בלי חשבון.
- בדיקה יבשה, ואז טעינה. ההוכחה משווה לכל חשבון את הצפוי מול מה שנרשם.
- ניהול ← נתונים ← "מלאי לתאריך החיתוך": טוענים את דוח שווי המלאי של המערכת הקודמת. המלאי לא נרשם פעמיים: יתרת המלאי בספרים כבר נכנסה במסלול הספרים, והמסך מקזז.
- "סיום הסבה".
מה זה אומר בספרים: בכל המצבים חוץ מד', פקודות ההסבה נרשמות מול חשבון יתרות הפתיחה. כשמאזן הבוחן במערכת הקודמת מאוזן, החשבון הזה מתאפס. זו הבקרה הראשונה. רווח והפסד של שנים קודמות נסגר לעודפים.
דוגמה: מאזן הבוחן במערכת הקודמת ל-30.09.2026.
| חשבון | חובה | זכות |
|---|---|---|
| 100200 בנק - עו"ש | 152,400 | |
| 100100 לקוחות בארץ (שלוש חשבוניות פתוחות) | 236,000 | |
| 100300 מע"מ תשומות | 18,000 | |
| 130000 מלאי | 290,000 | |
| 200100 ספקים בארץ | 141,600 | |
| 200200 ספקים חו"ל | 37,800 | |
| 300100 מע"מ עסקאות | 36,000 | |
| 350000 עודפים | 129,000 | |
| 400100 מכירות בארץ (ינואר-ספטמבר) | 1,520,000 | |
| 400200 מכירות יצוא (ינואר-ספטמבר) | 180,000 | |
| 500100 עלות המכר (ינואר-ספטמבר) | 1,240,000 | |
| 610000 שכר דירה (ינואר-ספטמבר) | 108,000 | |
| סה"כ | 2,044,400 | 2,044,400 |
במצב א' נרשמות שתי קבוצות של פקודות:
- פקודת הפתיחה של המאזן: חובה 696,400 (בנק, לקוחות לפי חשבונית, תשומות, מלאי). זכות 344,400 (ספקים לפי חשבונית, עסקאות, עודפים), ועוד 352,000 בזכות 390000.
- תשע פקודות רווח והפסד, אחת לכל חודש: סה"כ 1,700,000 בזכות ההכנסות ו-1,348,000 בחובת ההוצאות. ההפרש, 352,000, הוא הרווח מתחילת השנה, והוא בחובת 390000.
- הבקרה: 390000 בזכות 352,000 ובחובה 352,000, כלומר 0. במאזן הבוחן ב-Eolipa אותם סכומים בדיוק.
טעויות נפוצות:
- 390000 לא מתאפס. או שמאזן הבוחן במערכת הקודמת לא מאוזן לתאריך, או שחשבון לא נשאב. איך מזהים: בהוכחה, בשורה של חשבון המעבר.
- פקודות זמניות במערכת הקודמת. פקודות שלא נרשמו סופית לא נטענות. אם בדוח של המערכת הקודמת הן נכללות, יהיה הפרש. איך מזהים: בהשוואה בצעד 6, בחשבונות שהפקודה הזמנית נוגעת בהם.
- שווי המלאי לא תואם. אם השווי בדוח המלאי שונה מיתרת 130000, ההפרש יופיע. בלי הדוח השווי נלקח מעלות הפריט, וזה לא השווי בספרים של המערכת הקודמת.
- נעלו תקופה לפני הטעינה. טעינה לחודש נעול נחסמת. נועלים רק בצעד 8.
צעד 6: השוואה למערכת הקודמת
מה עושים:
- ניהול ← נתונים ← "השוואה למערכת הקודמת".
- בוחרים את תאריך החיתוך ומריצים. שלוש לשוניות: מאזן בוחן (לכל חשבון וכרטיס), גיול (לכל כרטיס) ומלאי (לכל פריט ומחסן). "רק הפרשים" מסנן.
- מייצאים ל-CSV ושומרים בתיק.
מה זה אומר בספרים: זו ההוכחה מול המקור. כל ריצה נרשמת ביומן הפעילות ולא נמחקת, ובמסך רואים את המגמה מול הריצה הקודמת. בתקופה שבה עובדים בשתי המערכות במקביל, חוזרים על ההשוואה כל שבוע.
דוגמה (להמחשה): בריצה הראשונה ל-30.09.2026 מופיע הפרש של 4,720 ₪ בכרטיס של לקוח אחד ב-100100. הסיבה: קבלה שנרשמה במערכת הקודמת ב-30.09 אחרי השאיבה. שואבים שוב, מריצים שוב, וההפרש נעלם.
טעויות נפוצות:
- משווים לתאריך אחר. "מוכנים לעבוד?" בודק השוואה לתאריך החיתוך בלבד.
- ממשיכים לעבוד במערכת הקודמת על החודש שנחתך. כל רישום כזה יוצר הפרש. איך מזהים: "רק הפרשים", לפי כרטיס.
צעד 7: "מוכנים לעבוד?"
מה עושים: "ההקמה שלי" ← צעד 9 "סיכום ומוכנות". עוברים על כל שורה. בכל שורה יש קישור למסך שמתקן אותה.
מה נבדק:
- ארבעת תנאי הליבה, שנאכפים במסד גם בלי הרשימה: שם וח.פ. תקין, שנת כספים שמכסה את תאריך המסמך, פרופיל מע"מ (סוג עוסק ותדירות), וקביעת חשבונות להכנסות, ללקוחות ולמע"מ עסקאות.
- כשמקימים ממערכת אחרת: לכל משפחת פריט יש חשבון הכנסות ועלות מכר; לכל חשבון עם יתרה יש סעיף מיון וקוד 6111; הוכחת המעבר נקייה (סיום הסבה בלי הפרשים ושרשרת שלמות תקינה); חשבונות ברירת המחדל מצביעים על העץ שנטען.
- רק במערכת הקודמת: הלקוחות שלא היו חייבים במע"מ במערכת הקודמת (
VATFLAG=N) הוכרעו, וההשוואה למערכת הקודמת רצה לתאריך החיתוך בלי הפרשים. - עוד: המספור ממשיך מהמערכת הקודמת, חשבון בנק להדפסה, אימות דו-שלבי למנהלים, גיבוי ראשון, וחשבונית ניסיון בחברת ניסוי.
מה זה אומר בספרים: רשימה ירוקה אומרת שהמסמך הראשון יירשם לחשבונות הנכונים, וידווח נכון.
דוגמה: בחברה שלא הוגדרה עד הסוף מופיע למשל "3 מתוך 9 צעדים", ו-✗ בשנת הכספים (אין שורה במסך "שנות כספים") ובפרופיל המע"מ (סוג העוסק ריק).
טעויות נפוצות:
- "אישור ההכרעות" ואחר כך עוד לקוחות. לקוח שנוסף או קוד מע"מ שהשתנה מבטלים את האישור, והשורה חוזרת להיות אדומה. זה מכוון.
- הרשימה היא אזהרה. מנהל מערכת יכול לכבות אותה, אבל ארבעת תנאי הליבה נאכפים במסד בכל מקרה.
צעד 8: נעילת התקופה
מה עושים:
- כספים ← סגירת תקופה ← "תקופות ונעילה": נועלים את כל החודשים עד תאריך החיתוך (בדוגמה: ינואר עד ספטמבר 2026), בכל המודולים.
- כספים ← הגדרות כספים ← מע"מ ← "תקופות מע"מ" (או כספים ← מע"מ ורשויות ← מע"מ ← "תקופות ומועדים"): מסמנים את התקופות שכבר דווחו מהמערכת הקודמת.
- אם צריך: "נעילות לסוג תעודה ולמחסן".
מה זה אומר בספרים: מכאן שום רישום לא נכנס לתקופה שלפני החיתוך, גם לא מה-API ומצוות הסוכנים. תיקון נעשה רק ב"רישום בתקופה נעולה": חריגה עם סיבה, שנרשמת ביומן.
טעויות נפוצות:
- נעילה לפני הטעינה. ראו צעד 5.
- שכחו את תקופות המע"מ. התקופות של ינואר-ספטמבר נשארות פתוחות במסך המע"מ, אף שדווחו מהמערכת הקודמת. איך מזהים: בלוח הבקרה של "דיווח לרשויות".
- נעלו רק את הכספים. במודולים אחרים (מלאי, מכירות) אפשר עדיין לרשום תאריך ישן. איך מזהים: ב"תקופות ונעילה", לפי מודול.
3. שאלות נפוצות
המספור ממשיך מהמערכת הקודמת?
כן. ב"ההקמה שלי", צעד 4 "מסמכים ומספור", רושמים לכל סדרה את המספר האחרון במערכת הקודמת. למשל: חשבונית מס אחרונה 10452, והראשונה ב-Eolipa תהיה 10453. המסד חוסם חור (מונה שאינו "האחרון ועוד 1") וחפיפה (מספר שכבר ניתן). ההמשך נקבע פעם אחת, לפני המסמך הראשון בסדרה. עסק חדש מסמן "עסק חדש - המספור מתחיל מ-1". אם במספרים אצלכם יש קידומת או שנה, קובעים אותה ב"קידומות מספור".
ההיסטוריה עוברת?
- הכספים: במסלול הספרים. במצב א' (ברירת המחדל) עוברים רווח והפסד מתחילת השנה, ובמאזן פריטים פתוחים ויתרות. במצב ד' עוברות כל הפקודות בתאריכים המקוריים. סט שהותאם במערכת הקודמת נכנס מותאם, ושורה בלי התאמה נשארת פתוחה.
- מסמכים פתוחים (הזמנות, תעודות משלוח שלא חויבו, הצעות מחיר, דרישות רכש): עוברים כמסמכים חיים, ואפשר להמשיך מהם, כולל משיכה חלקית.
- המסמכים ההיסטוריים (חשבוניות, תעודות וקבלות שנסגרו): נשמרים בארכיון לקריאה בלבד, עם המספר, התאריך והסכומים המקוריים, ועם הקשר בין הזמנה, תעודה, חשבונית וקבלה. הם לא נרשמים בספרים, לא מזיזים מלאי, לא מקבלים מספר חדש ולא מדווחים לרשויות. לכל סוג מסמך בוחרים אם להעביר ומאיזה תאריך.
לקוח פטור או לקוח יצוא?
- ברירת המחדל: לקוח עם
VATFLAG=Nבמערכת הקודמת נטען כ"עסקה פטורה (ס' 31)". אפשר לשנות, ו"מוכנים לעבוד?" מחכה ל"אישור ההכרעות". - ב-PCN874: חשבונית ללקוח מזוהה עם קוד פטור יוצאת ברשומת S, עם מע"מ 0, ונספרת בכותרת בסך העסקאות האפס והפטורות. המפרט לא מבחין בין פטור לבין אפס.
- לקוח יצוא: משנים אותו לקוד "יצוא" לפני החשבונית הראשונה, עדיף כבר בטבלת הערכים במיפוי. רשומת Y נוצרת כשללקוח יש מספר מע"מ זר, ונרשמת לפי המפרט (תשע תשיעיות ותאריך החשבונית). הבדיקה שלפני ההגשה מציגה כמה חשבוניות יצוא דווחו כך. לפני הגשת PCN874 הראשון, עוברים על רשומות היצוא בקובץ.
- אילת: רשומת S או L, במע"מ 0. אין למפרט סוג רשומה נפרד לאילת.
- לקוח או ספק ברשות הפלסטינית: רשומות I ו-P נוצרות דרך קוד מע"מ שפותחים לכך. מי שעובד עם הרשות הפלסטינית צריך לדבר איתנו לפני החשבונית הראשונה.
- השדות "חשבונית ייצוא" ו"סוג רשומה למע"מ" בהגדרות הכספים של הלקוח במערכת הקודמת לא במפה, כי השמות הטכניים שלהם משתנים בין התקנות. בודקים אותם במערכת הקודמת וממפים בטבלת הערכים.
מה לא עובר?
- משתמשים והרשאות. מקימים מחדש, על בסיס קבוצות ההרשאות שמגיעות עם המערכת.
- רכוש קבוע. רק היתרות, במסלול הספרים. הכרטסת נשארת במערכת הקודמת, והפחת החודשי נרשם כפקודה קבועה.
- בנקים, סניפים, קופות ומטבעות. מקלידים ביום הראשון.
- טבלת מרכזי הרווח. הקוד עובר בשורות היומן, אבל את הטבלה פותחים ידנית.
- איתורים במחסן (
LOCNAME). - פקודות זמניות (שלא נרשמו סופית במערכת הקודמת).
- חשבוניות שהופקו. לא מופקות מחדש. עוברת רק היתרה הפתוחה שלהן, והמסמך עצמו נשמר בארכיון.
- חשבון לפי סוג לקוח. קבוצת הלקוח עוברת בלי כלל קביעת חשבונות. מגדירים כלל במידת הצורך.
- התאמות של המערכת הקודמת (מסכים, דוחות ותוכניות שנכתבו במיוחד), תבניות הדפסה וסטטוסים: לא עוברים. בונים אותם מחדש במחוללים, לפי הצורך.
מי רשאי לבצע את ההסבה?
מנהל מערכת או קבוצת הרשאות של כספים. הם מריצים את ההסבה, ממפים חשבונות ושומרים את ההתאמה של המפה.
אפשר לחזור אחורה?
- לפני שורת היומן הראשונה: כן. אפשר להחליף בין "אתחול" ל"שאיבה חיצונית", ולהחליף מקור.
- אחרי שורת היומן הראשונה, כולל יתרות פתיחה: הבחירה נעולה. אם צריך דרך אחרת, פותחים חברה חדשה.
- את כל ההסבה אפשר לנסות קודם בחברת ניסוי, ולהעביר את ההתאמה לחברה האמיתית בקובץ.
4. מה כדאי לבדוק מול המערכת הקודמת שלכם
ההתקנות של המערכת הקודמת שונות זו מזו. לפני ההסבה כדאי לוודא:
- שמות המסכים שמסומנים "לבדוק אצלכם" בטבלה: "פקודות פתיחה", קבוצות ההרשאה, מסך המחסנים והאיתורים, ומסכי המשפחות.
- "חשבונות מערכת" או "חשבונות קבועים": איך המסך נקרא אצלכם.
- נעילה לפי סוג תעודה במערכת הקודמת: אם אתם משתמשים בה, מגדירים אותה ב-Eolipa ב"נעילות לסוג תעודה ולמחסן".
- השדות "חשבונית ייצוא" ו"סוג רשומה למע"מ" בהגדרות הכספים ללקוחות.
- שדה התוקף של אישור הניכוי בהגדרות הכספים לספקים.
- החשבונות בקודי המע"מ אחרי השאיבה (צעד 4).
- פורמט המספור של המסמכים אצלכם (קידומת, שנה).